איך משחררים רגשות אשמה?

כשנולד הילד הראשון, נולדים איתו רגשות האשמה. הורגלנו כאמהות למשפט הזה, ואיתו אנחנו לומדות לחיות ולהסכים. קשה שלא להסכים. כל אמא יודעת, שמהשניה שהיא הפכה לאמא, הרבה מהאנרגיות שלה מופנות לניתוח ובקרה של כל אמירה, מילה, או תנועת גוף כלפי הגור הקטן, וועדת החקירה שבראש, מגישה את מסקנותיה בשעות המאוחרות של הלילה, אז ההגנה גם מתעייפת מאוד, ולרוב התביעה מוכיחה את טענתה ואנחנו יוצאות כלפי עצמינו אשמות ברוב קולות.
כמות רגשות האשמה, מגוונת ושונה מאם לאם. אך התוצאה דומה אצל כולנו: אנחנו מרגישות אשמות, מרגישות שטעינו הרבה פעמים, ובחלק המקרים, חשות כי עלינו לפצות את הילדים בשל בטעות, ובשביל שנרגיש טוב יותר עם עצמינו, ונעבור הלאה.. לאירוע האשמה הבא. רגשות אשמה הם רגשות שעולים כאשר אנחנו מרגישים שעשינו משהו לא בסדר. משהו שפגע באחר, או שלא עולה בקנה מידה אחד עם הערכים והמוסר שלנו. כהורים כאמור, יש לנו רגשות אשמה על הרבה דברים. אם אנחנו קשים איתם מדי וצועקים עליהם, אם אנחנו לא נותנים להם מספיק גבולות והם מוצפים מדי כתוצאה מכך. אם נתנו להם לאכול יותר מדי ממתקים או שלא נתנו להם מספיק והם היו אומללים ובכו. אם ויתרנו להם על הכנת שיעורי בית או שלחצנו יותר מדי.
והטלפון, כמה זמן שקענו בו…
כאמהות, רגשות האשמה שנוספים על פי רוב, קשורים לזמן הנוכחות שלנו איתם. אם אנחנו מפתחות קריירה והילדים בטיפול של מישהו אחר, נשארות אחה״צ בעבודה, או לוקחות זמן לעצמנו על חשבון הנוכחות בבית. המקור של רגשות האשמה, נמצאים לרוב באמונה שלנו כי האחריות לאושרם של הילדים מוטלת עלינו בעיקר. זוהי אחריות עצומה המהווה נטל כבד מאוד על כתפי ההורים. כך, כל אימת שהילד לא מרוצה, נעלב או כועס, אנחנו מחפשים את הקשר למה שעשינו/לא עשינו, אמרנו/לא אמרנו וכו׳. בנוסף, יש לנו רצון להיות הורים מושלמים, באהבה תמידית, נוכחות, הכלה, סבלנות, רוגע, שמחה, הקשבה תמיכה והשקעה. זוהי דרישה לא ריאלית מעצמנו, והפער שנוצר בינה לבין המציאות, יוצר תחושת כשלון ורגשות אשמה.
לרגש הזה, יש מטרה ויש גם רווח.

רווח ומחיר להורים
הרווח הוא פעמים רבות בכך שאם אני מרגישה אשמה על משהו, סימן שאני אמא טובה ומושקעת בילדיי, קשה לי הפגיעה בהם, קשה לי שאני לא נוכחת מספיק בבית וכו׳. בנוסף, רגש האשמה משרת את התחושה שלי כאמא שאי אפשר להסתדר בלעדיה, ובוודאי שבכוחי לסדר הכל ולגרום לתחושת אושר בקרב ילדיי. אלו הם רווחים גדולים וקשה לוותר עליהם.
המחיר הוא במקרים רבים שיתוק מעשייה. למשל אמא שמרגישה רגשות אשמה כבדים אם תפתח קריירה שתתבע חלק מזמנה על חשבון הנוכחות בבית עם הילדים, בוחרת שלא לעבוד, או לעבוד במשרה שאינה נתפסת בעיניה כמשרה מספקת. היא תחוש חוסר סיפוק בחייה, אך לא תעשה שינוי בגלל החשש של הפגיעה בילדים.
בנוסף, רגשות האשמה גורמים לנו לעיתים לעשות את המעשה שאנו מרגישות אשמה לגביו, אך לא באנרגיות גבוהות ולא בהנאה מרובה. על כך, נאמר כי ״רגשות האשמה הם הכוונות הטובות שאין לנו״. למשל, אחרי שאצעק על הילדים, ארגיש אשמה. היו לי כוונות טובות להתנהל בשקט וברוגע, אך ברגע האמת צעקתי.

המחיר לילדים
הילדים משלמים מחיר על רגשות האשמה שלנו. הילד קולט שעשינו משהו לא בסדר וכי עליו לקבל פיצוי על כך. כתוצאה מכך, הוא ילמד שהוא מקופח, קורבן, ירחם על עצמו וירגיש תחושה שמגיע לו פיצוי וכי העולם סובב סביב צרכיו. תפיסה זו תפגע בו בעתיד, גם כתפיסת חיים חוסמת ומעכבת וגם כי במציאות הבוגרת, ״העולם״ לא יפצה אותו על התחושה הזו.
בנוסף, רגשות האשמה הינו דפוס שעלול להידבק גם בו והוא ירגיש שדברים קורים באשמתו ובגללו. הוא עצמו יתהלך עם המשא של רגשות אשם בחיים.
כדי לשחרר את רגשות האשם, כדאי למצוא את הרווחים שיהיו לנו ולילדים כתוצאה מהשחרור. כך ניצור רצון כנה לעשות את השינוי.

הרווח להורים בשחרור

תחושת הקלה והשלמה עם ההורים שאנחנו, לרבות מי אנחנו ואיך אנחנו כהורים, לטוב ולרע.
בנוסף, יכולת לראות מה אנחנו רוצים לשנות או לשפר בסגנון ההורות שלנו ולפעול לשינוי.
יכולת העשייה שלנו בתחומים אחרים בחיים תגדל ותתפתח עקב השחרור המעכב.

הרווח לילדים בשחרור
ראשית, תתפתח להם תחושת העצמאות והמסוגלות. הם ירגישו שהם לא רק תלויים בנו ובכך הערך העצמי שלהם יעלה.
תחושת האחריות על חייהם תתפתח ותיצור אקטיביות כסגנון חיים בהווה ובעתיד. התחושה שאני לא קורבן, מאפשרת לי לקחת בחירות בחיים ולהיות אחראי על ההצלחות ועל הכשלונות בחיים, מבלי להאשים מישהו חיצוני בכשלונות.
סף ההתמודדות עם תסכול בחיים יהיה גבוה. אלפרד אדלר האמין כי תפקיד ההורים הינו להכין את הילדים לחיים. שמירה עליהם ללא התמודדות עם תסכולים ועוגמות נפש, לא מכינה אותם לחיים האמיתיים. ברגע שהילדים נחשפים לחברה חיצונית, גינת משחקים, גן, ביה״ס וכו, הרי שזוהי הכנה לחיים הבוגרים, בהם יאלצו להתמודד עם סירוב, עלבון, כעס, חוסר קבלה לרצונותיהם ועוד. אם נשחרר אותם להתמודד עם תסכולים בבית, בתנאי חממה, הם יפתחו את העמידות לתסכול ואת הדרך המיוחדת שלהם להצליח לאחר מכן.

הדרך לשחרר
קודם כל, אם תחשבו על הרווחים והמחירים שפורטו כאן, אין לי ספק שמשהו יזוז ברצון לעשות שינוי ולהשתחרר מרגשות האשמה.
לאחר מכן, נסו לבדוק את עצמכם במקרה ספציפי, מדוע אתם מרגישים אשמה? על מה אתם אשמים? כמה זה גרוע? האם בפעם הבאה תבחרו אחרת או שמא בכל זאת תמשיכו כמו עכשיו, שהרי אז אולי רגשות האשמה יראו כמיותרים. נסו לשנות את התפיסה כי אתם צריכים להיות מושלמים, ותרשו לעצמכם לטעות. לטעות הרבה אפילו, כי זה בסדר ומותר ואנושי מצידנו לטעות.
אם מותר לטעות, כל שנותר הוא לבחון מהן הטעויות שאנחנו רוצים לשנות, ומהם אלו שאנחנו מקבלים את עצמנו בהם. כי מושלמים לא נהיה. אבל הורים נפלאים וטובים אנחנו כבר.

סגירת תפריט