בטחון עצמי של ילדים

נסו להיזכר מה עשיתם פעם שגרם לכם להרגיש בטחון עצמי, תחושה שאתם מרוצים מעצמכם? אני מהמרת שכל אחד שענה על השאלה, נזכר במקרה שהוא עשה פעם משהו חדש לבד, פתר בעיה, התמודד עם פחד שחווה.. הרגע הזה, שבו הבנו שהצלחנו לבד משהו, זה הרגע שעוד קומה נבנתה במגדל הבטחון העצמי שלנו. התחושה של המסוגלות, העצמאות, מעלה באופן ישיר את הערך העצמי שלי. רק תחשבו על הילד שלכם מצליח ללכת בפעם הראשונה, או מצליח לבעוט בכדור אחרי מלא ניסיונות כושלים.. תחושת הגאווה והנצחון על פניו שקופה ובלתי ניתנת לערעור. אושר חיפשתם? אז כזה.
כשלימור (שם בדוי), הגיעה לאימון הורים, היא תארה שהבת שלה בת השלוש בוכה המון. מכל דבר. לימור הרגישה כשלון כאמא, שלא מבינה למה הבת שלה בוכה כל כך הרבה, ובעיקר כי הרגישה שהילדה לא מאושרת ומכאן הבכי. נקודת המוצא של לימור, הייתה פרשנות מסוימת להתקפי הבכי, הילדה עצובה ולא מאושרת. מתוך הפרשנות הזו, לימור פיתחה רגש אוטומטי שגרם לה להגיב בצורה רכה ומרצה. לימור האמינה כי כאמא, עליה לדאוג שהילדה לא תהיה עצובה. זה מבחינתה היה חלק מהגדרת התפקיד ההורי.
דרך האימון הגיעה לימור לתובנה חשובה באשר לחשיבות התסכול להתפתחות של הילדה, והמיומנויות שהיא תקבל אם היא תתמודד לבד עם מצבים שונים ומסתכלים. כבר לאחר מספר פגישות, היא דיווחה כי ישנו שיפור עצום וכי לא קיימים מצבים קיצוניים של התקפי בכי. לפי דבריה, היא אכן רואה פרשנויות שונות לבכי ואופציות תגובה חדשות.
באופן לא מפתיע, כאשר עובדים על נושא אחד, אפקט השינוי משפיע הלאה לנושאים אחרים, וגם כאן, העבודה על נושא הבכי, השפיעה גם על המעורבות של לימור בנושא החברתי של הילדה.– קודם לכן הייתה מתערבת ו”מסדרת” את היחסים של הילדה עם חברותיה בזמן משחק. אם רבו, או שהילדה נעלבה, לימור נכנסה לעניינים, וסידרה את המצב. כתוצאה מהתובנות והפעולות החדשות באימון, היא התחילה להתאמן על להישאר פאסיבית ונוכחה לראות שהילדה מסתדרת לבד. בנושא זה, עלתה המודעות לבחירה של הילדה בסיטואציות אלה: הבחירה של ללכת הצידה ולא לשחק או להישאר ולנסות לפתור ואף לוותר מדי פעם. ההשוואה לדיווחים מהגננת לפיהן הילדה מסתדרת ללא בעיות חברתיות ,ודרך תצפיות שלימור עשתה, היא נוכחה לדעת כי אכן הילדה בוחרת אחרת כאשר היא לא מתערבת ומצליחה לרוב לעבור את המשבר ולהמשיך עם החברה הלאה. מתוך כך, הגיעה למקום בו היא סומכת על הילדה ועל שיקול דעתה ובחירותיה וכך קל לה יותר להישאר בצד בפאסיביות ולעיתים להתרחק בכוונה מהמקום.
ההגדרה שלנו לתפקיד ההורי, מושפעת מהרבה אמונות שאימצנו במהלך חיינו. אמונות אלו, עונות לנו לשאלה מהו הורה? מה תפקיד האמא/אבא? ואיך צריך לנהוג בסיטואציות שונות? לשאלה איזה מבוגר תרצו שייצא מהילד שלכם, תענו פעמים רבות שיהיה עצמאי, בטוח בעצמו, מבין סיטואציות בחיים ויודע להסתדר, פיקח ועוד. אבל, כשתחשבו על זה, איך הוא ייצא בטוח בעצמו ועצמאי אם לא ניתן לו לפתח את התכונות הללו בעצמו? אם נסדר לו דברים, הרי אנחנו אומרים לו בעצם שאנחנו לא סומכים עליו, ולכן נכנסים באמצע ״לעזור״.
אז טיפ קטן להתחלה, תעשו רשימה של כל מה שאתם עושים בשביל כל אחד מהילדים שלכם בבוקר נתון, לפני היציאה למשימות היום. עכשיו תסתכלו על הרשימה הזו, ובהתאם לגיל של כל ילד וליכולות האישיות שלו, סמנו לעצמכם מה אתם עושים עבורו שהוא למעשה יכול לגמרי לעשות בעצמו? תתחילו מבחירה של פעולה אחת שאתם משחררים מעצמכם ומעבירים לאחריותו. אפשרות נוספת היא לבחור מספר פעולות ולתת לילד לבחור עם מה להתחיל.
לאחר מכן, תזמו שיחה מכינה בה תגידו לו שהוא כבר גדול ויכול להתלבש לבד ולצחצח שיניים לדוגמא, ושזה מאוד יהיה לכם נעים ויעזור לבוקר להיות רגוע יותר אם יבחר משהו להתחיל לעשות לבד. ממחר. תאמרו לו שאתם סומכים עליו ובטוחים שהוא יתאמן ויצליח בזה.
תעודדו אותו על הניסיונות, גם אם בהתחלה לא תהיה הצלחה בהכל. הילד שלכם, ירגיש תחושת מסוגלות, עצמאות ועוצמה. ככל שינסה ויצליח ביותר דברים, כך הבטחון העצמי שלו יעלה.

סגירת תפריט