השפעות גירושין על ילדים

הדבר האחרון שהורים רוצים זה לפגוע בילדיהם. על זה אין מחלוקת. תקופת פרידה וגירושין טומנת בחובה סיכון ריגשי לילדים. באופן טבעי, המוכר עומד להשתנות, המתח באויר גואה ולעיתים העצב שניכר בפני ההורים קשה לילדים מאוד. השבר של התא המשפחתי, ישפיע על הילדים, השאלה היא רק כמה ואיך. הורים רבים נקלעים לתהליך גירושין קשה וכואב, ולא תמיד מצליחים לעצור ולחשוב על הילדים ועל ההשלכות העכשוויות והעתידיות של המצב עליהם. בני זוג, אשר בוחרים בהליך גישור ומגיעים להסדר משפטי כולל מבלי להגיע לבתי המשפט, יוצרים קרקע חיובית יותר ומעלים את הסבירות כי הפגיעה תהיה קטנה במידת האפשר, בהם ובילדים. טובת הילדים היא המכנה המשותף אצל זוג ההורים, גם בעת הגירושין.
מחקרים מראים, כי הילדים עוברים שלבי התמודדות עם האובדן של התא המשפחתי כפי שהכירו אותו, באופן דומה לשלבי אבל. בשלב הראשון נצפית הכחשה, לעיתים נראה שהילד לא מושפע כלל מהגירושין, כיוון שהוא מנסה להכחיש את המציאות הזו. לאחר מכן, מגיעים רגשות אשמה בקרב הילדים אשר תופסים את עצמם אחראים לפרידה. שלב הכעס שמגיע לאחר מכן, מגיע כתוצאה מתחושת הילד כי הוא ננטש והוזנח. שלב הייאוש מגיע כאשר הילד מבין את המציאות החדשה. שלב זה יכול במקרים מסוימים להוביל לרגשות של דכאון ואבל ואף להתבטא בתופעות שונות כגון איבוד תאבון, נדודי שינה, בכי, וכן לעיתים תופעות חברתיות של איבוד עניין בחברים ובלימודים. לבסוף מגיע שלב ההשלמה בו הילד מקבל את המציאות החדשה. התגובות הללו משתנות בעוצמתן בהתאם לגיל, מבנה האישיות של הילד, תפיסתו את היחסים עם ההורים ועוד.
שיעור הגירושין הגבוה, והשינויים בנורמות ובתפיסות החברתיות, הביאו להקלה בנושא, וישנה מודעות נרחבת בנוגע לניהול הפרידה והתקופה שלאחריה באופן מסודר ומקצועי, אשר מקטין את ההשפעות השליליות של הפרידה על הילדים ומעלה את רמת ההסתגלות שלהם למצב החדש.
הסתגלות הילד קשורה במכלול של גורמים כגון, גיל הילד, סביבה משפחתית וחברתית, תרבות ועוד.
ככלל, ככל שישנם פחות שינויים סביבתיים, כגון שינוי מקום מגורים, מסגרת חינוכית, מצב כלכלי, כך הילד יסתגל טוב יותר למציאות החדשה.
יחסי ההורים בתקופת הפרידה ואחריה הינם גורם קריטי אשר משפיע באופן ישיר על הילד ותפיסתו את הגירושין. באופן מובהק, כי ככל שהליך הגירושין ארוך יותר, ומכוער יותר, כך גדלה ההשפעה השלילית של הגירושין על הילדים. בנוסף, מידת שיתוף הפעולה בין ההורים בתפידים ההוריים, היחס לילדים, הסדרי ראייה ברורים וקבועים, עוזרים לילד לבנות תחושת בטחון מחדש.
אי מעורבות של הילדים בסכסוך הינה גורם משפיע גם כן. ילדים אשר הפכו על ידי ההורים למתווכים להעברת מידע, או רגשות שליליים, ו/או הפכו לכלי נשק בעת הסכסוך, הושפעו באופן קשה יותר.
כאשר קיימים התנאים שפורטו לעיל, הילד יתמודד טוב יותר עם הגירושין בכל גיל.
לסיכום נראה, כי להורים קיימת אחריות אקוטית בשלב הפרידה וכי לבחירותיהם בנוגע לניהול הפרידה השלכות ישירות על הילדים. כאשר קיימת קרקע פוריה לעניין והסכמה בין הצדדים, ההליך הראוי והנכון ביותר הינו גישור לגירושין, מלווה באיש מקצוע מהתחום הריגשי לתמיכה ולווי.
הליך הגישור נעשה בהסכמה של הצדדים, מאפשר שליטה על התהליך ועל התוצאות, תוך כדי שקיים מרחב תמרון יצירתי בנושאים הכלכליים, נושא המשמורת ועוד. מטרת העל של המגשר הינה להביא את הצדדים להסכם בהם ירגישו כי אין מנצח ומפסיד וכי כל אחד מרוצה ממה שהוסכם. ההליך נעשה בצורת תקשורת ישירה ופתוחה בין הצדדים, בפגישות משותפות ואישיות, ובכך מאפשר את סיום פרק הנישואין תוך יצירת בסיס ליחסים הנמשכים כהורים. בנוסף ליתרונות שציינתי, אל מול האפשרות של ניהול ההליך בבתי המשפט, הרי שהגישור מהיר וזול יותר.
הליך גישורי, רצוי שיהיה מלווה, במקביל, בליווי של איש מקצוע לצורך ניהול נכון של ההתמודדות מול הילדים בתקופה זו, החל מאיך ומה לומר בשיחה בה מודיעים על הגירושין, תוך מודעות לתגובות הילדים לאחר מכן וטיפול נכון בהם, וכן לאחר הפרידה הפיסית.
בתקופה שלאחר הגירושין, למעשה נוצרים שני בתים, אשר לרוב לא פועלים בדרך זהה. קיימות מערכות גבולות חדשות ושונות, התנהלות שונה, פתרון בעיות באופן אחר. ההורים מתנהלים עצמאית בכל אחד מהבתים והדבר יוצר פעמים רבות חיכוכים שניתן לפתור, על ידי תהליך אימון והדרכה הורית נכונים ומותאמים אישית.
בניגוד לעבר, היום גירושין רווחים בחברה, אין בהם בושה ושווה להתאמץ ולנהל אותם נכון למען הילדים קודם כל, וגם למען עצמכם. כדי שתוכלו להמשיך ביחסים תקינים כהורים, וכדי שתוכלו כמה שיותר מהר להמשיך מחדש, לבנות ולהגשים את הפרק החדש בחייכם, באופן שנכון עבורכם.

סגירת תפריט